לוי נ' לאומי קארד בע"מ

פסק דין

השאלה שיש להכריע בה בתביעה זו הינה: על מי מוטל לשאת בתוצאות של "שימוש לרעה" שנעשה בכרטיס חיוב מסוג "מולטי" שהונפק על ידי הנתבעת לתובע, וזאת בגין עסקאות בסך של 9,540 ₪ שבוצעו במשך מספר ימים בין המועדים 10-16/5/2006?

העובדות שבבסיס התביעה

1. ביום 16.4.06 נחתם על ידי התובע טופס בקשה לקבלת כרטיס "מולטי" של הנתבעת (להלן: "הכרטיס"). הטופס כולל את פרטיו האישיים של התובע (לרבות פרטים מוכמנים – כגון: שם משפחה של אמו לפני הנישואים), כתובת מגורים ומען למשלוח דברי דואר, נתונים כלכליים וכו'. כמו כן מצויין בטופס כי במעמד החתימה על הטופס קיבל התובע לידיו את הכרטיס אשר ארבעת ספרותיו האחרונות מצויינות בטופס עצמו.

2. לטענת התובע, אשר לא הוכחשה על ידי הנתבעת, קודם להגשת בקשה זו סורב התובע על ידי הנתבעת והודע לו כי לא יוכל לקבל כרטיס בהנפקתה.

3. בעקבות סירוב זה נוצר קשר בין התובע לאדם שלישי בשם אפרים כהן (להלן: "כהן"), אשר טען בפני התובע כי יש באפשרותו להביא לכך שיונפק לו כרטיס מטעם הנתבעת. עבור השירות של הנפקת הכרטיס שילם התובע לכהן 2,500 ₪ ובעזרתו (אשר טיבה לא הוברר לי כלל) זכה התובע לקבל את הכרטיס.

4. ביום 16.5.06, חודש לאחר הנפקת הכרטיס, נשלחה לתובע, בכתובת שמסר בטופס ההצטרפות, דהיינו ת.ד. 489 בקרית מוצקין (להלן: "הכתובת המקורית") הודעה על ביטול הכרטיס וחסימתו. התובע לא מכחיש את קבלת ההודעה הנ"ל והעתק ממנה אף צורף לכתב התביעה.

אציין כבר עתה כי לא הובררו בפני הנסיבות שהביאו לביטול הכרטיס ונוסח ההודעה שנשלחה לתובע הינו לאקוני ואינו מגלה את העילה לביטולו.

5. ביום 28.10.07 פנה התובע לנתבעת וטען כי בעקבות בירור טלפוני שערך בו התברר לו כי קיימת יתרת חוב גבוהה בגין הכרטיס, ביקש וקיבל את דפי החשבון ורק אז, בחודש 10/07, התברר לו לראשונה, כי נמשכו מחשבונו כספים ללא ידיעתו וזאת בגין עסקאות שנערכו עם חברה בשם "אטלנטיקפיימנטס. קום" (להלן: "פניית התובע").

בפנייתו זו דרש התובע את החזר מלוא הכספים שנמשכו מחשבונו בגין עסקאות אלו.

6. דרישת התובע סורבה על ידי הנתבעת מהטעם כי פנייתו הראשונה של התובע נעשתה יותר משנה לאחר ביצוע העסקאות ו"במועד זה חלפו זה מכבר פרקי הזמן העומדים לרשות לאומי קארד בהתאם לכל דין לפתוח בהליך בקשר עם עסקאות אלו".

7. משעמד התובע על דרישתו ועל טענתו כי לא קיבל את דפי החשבון קודם לפנייתו בחודש 10/07, ערכה הנתבעת בירור ממנו עלה כי בעקבות בקשה, שהתקבלה טלפונית, ביום 15.5.06 (יום לפני מתן הודעת ביטול הכרטיס), שונתה כתובת הדואר של התובע לת.ד. 783 בקרית מוצקין ולשם נשלחו דפי החשבון ודרישות התשלום לתובע.

לאחר הדיון בפני צרפה הנתבעת הקלטה של שיחת הטלפון ותמלול שלה (נ'2). לא יכולה להיות מחלוקת כי הדובר בשיחה אינו התובע (קולו שונה מקולו של התובע), אולם הדובר, אשר הזדהה בשם התובע, ידע למסור את מספר הזהות שלו ואף את שם המשפחה של אמו מלפני הנישואים (פרט מוכמן המופיע כאמור לעיל בטופס ההצטרפות).

8. בעקבות פניית התובע לנתבעת ערכה הנתבעת חקירה בענין כאשר במהלך שיחה עם התובע הודה הלה כי שילם לכהן סך של 2,500 ₪ לצורך הנפקת הכרטיס (מידע שהנתבעת טוענת כי לא היה ברשותה קודם לכן) ולפיכך הודיעה הנתבעת לתובע כי מאחר והתנהלותו בהנפקת הכרטיס היתה בניגוד לחוק, פנייתו בענין נדחית.

9. בחודש 7/09, בסמוך לפני הגשת תביעה זו, הגיש התובע תלונה במשטרה בה דיווח כי כהן הונה אותו בכרטיס האשראי בסך של כ-10,000 ₪ וזאת לאחר ש"סידר" עבורו את הנפקת הכרטיס. לטענת התובע קודם להגשת התלונה על ידו וגביית ההודעה ממנו (אשר צורפה כנספח "ב" להודעת הנתבעת מיום 9.3.10 – להלן: "ההודעה") פנה אליו חוקר משטרה ושאל באם הוא מכיר את כהן והאם הוא יודע כי נלקח ממנו כסף באמצעות הכרטיס, פנייה זו, לטענת התובע, היא שגרמה לו, בחודש 10/07 לפנות לנתבעת בדרישה לקבלת דפי החשבון.

10. להשלמת התמונה אציין כי על פי מכתב של פרקליטות ת"א מיום 12.11.09 כנגד כהן מנוהל תיק פלילי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. במסגרת חקירתו של כהן (אשר חלקה צורף למכתב) נשאל הלה אודות היכרותו עם התובע אולם בחר לשמור על זכות השתיקה.

דיון והכרעה

11. לאחר שמיעת התובע בפני ועל אף שנתגלו מספר סתירות בטענותיו, כפי שאפרט בהמשך, אני מקבלת את טענתו כי הוא לא ביצע את העסקאות נשוא התביעה. ככל הנראה העסקאות בוצעו על ידי כהן או מי מטעמו, במסגרת מעשי הונאה בכרטיסי אשראי שביצע הלה, ולפיכך מדובר בעסקאות בהן נעשה "שימוש לרעה" בכרטיס כפי שזה מוגדר בסעיף 5 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986 (להלן: "החוק").

אלא שאין די בכך על מנת לקבוע כי דין התביעה להתקבל וכי על הנתבעת להשיב לתובע את מלוא הסכומים בהם חויב בגין העסקאות שכן הנתבעת טוענת כי למרות הוראת סעיף 5, אין התובע זכאי להחזר הכספים שנגבו באמצעות הכרטיס בשל התקיימות התנאים הקבועים בסעיף 5(ד) לחוק הקובע כדלקמן:

" הגבלת האחריות האמורה בסעיף זה לא תחול אם נתקיים אחד מאלה: